התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

חגים וזמנים

ל"ג בעומר - הילולת רבי שמעון בר יוחאי

ל

ההילולא

אז מה העניין הזה של ל"ג בעומר? מה הסיפור הגדול? מה זה ההמונים האלו שעולים לרבי שמעון?

 יום ההילולא, הוא יום הפטירה, הכבישים סגורים ומאות אלפי אנשים עושים דרכם באוטובוסים אל הציון. פשוט פלא פלאים לראות איך רבע עד חצי מליון אנשים הולכים ביום אחד למקום אחד, כל פעם, שנה אחר שנה, ועוד לאן? לקבר של נפטר! רק אם נלמד מי זה ר' שמעון ומה אפשר להשיג ביום הזה נוכל להבין את הפלא הזה

 יום ההילולא זה יום הפטירה של הצדיקזה יום שמחהכי ביום הזה נשמת הצדיק מתגלה בכל העולמותחלק מנשמת הצדיק נמצאת תמיד על הקברחלק יותר גבוה ממנה מתגלה בערב שבתערב ראש חודש וט"ו בכל חודשביום הפטירה של הצדיקיום ההילולאהנשמה מתגלה במלוא עצמתה וכל מי שהולך לקבר הצדיק יכול להתחבר איתה ברמה זו או אחרתבהתאם להכנה ולזיכוך שלואנשים על קברי צדיקים רואים ישועות ביום ההילולאובפרט על ציון הצדיק רשמעון בר יוחאייש אין ספור סיפורים על ישועות ופלאי פלאיםמרפואה ועד שידוכיםפרנסה התעלות בתורהירידת גשמיםפקידת עקרות ומה לאאנשים עם נמק ברגלרגע לפני הקטיעה הגיעו לציון בכסא גלגליםקמו במאמצי עליון למעגל הרוקדים (בל"ג בעומר יש עשרים וארבע שעות מעגלי רוקדים ברשמעוןושוב לא חזרו לכסא הגלגליםאנשים שהסתמאו שבו וקיבלו את מאור עיניהם אחרי תפילות מעומקא דליבא ביום ההילולא על הציוןנשים זכו להפקד בפרי בטן אחרי ששפכו ליבם בציון בל"ג בעומרכמובן שכמה שהצדיק הוא במעלה יותר גדולהכך יש יותר משמעות לביקור בקברו ביום ההילולא שלורשמעון זה ראשי תיבות של 'עיר וקדיש משמיא נחיתשפירושו מלאך וקדוש ירד משמייםוזו הכתובת המתנוססת על שער קברופלא שיש כל כך הרבה מבקרים בציון הרשב"י בל"ג בעומר?!

לגדול רוחנית - סוד ספירת העומר

תלמידי רבי עקיבא

כתוב "וספרתם לכם ממחרת השבת".

יש הרבה משמעויות בספירה הזאת. זה ימים שהם ימי דין, אבלות, קטנות.

האבל הוא על תלמידי רבי עקיבא שבימים האלה בין פסח לל"ג בעומר נפטרו עשרים וארבעה אלף מהם. מדובר על שבע מאות הלוויות ביום. מדובר בתנאים, זה עוצמה רוחנית אדירה שאבדה לעם ישראל ואנו בוכים את הבכייה.

כתוב שמתו כי לא נהגו כבוד זה בזה. מוסבר שכל עניין המגיפה קשור לתיקונים עליונים מאוד. כי רבי עקיבא היה גלגול של נשיא שבט שמעון, זימרי בן סלוא, שחטא עם כזבי בת צור, האשה המדיינית. ויחד עם זימרי בן סלוא חטאו עשרים וארבע אלף אנשים משבט שמעון והגלגול שלהם זה רבי עקיבא ועשרים וארבעה אלף תלמידים שלו. יש פירוש שאומר שהם היו בדרגה כזאת גבוהה, התלמידים האלה, שכל אחד ידע את הגלגולים הקודמים של החברותא שלו, ידע בדיוק מה הוא עשה באותו זמן במדבר, ובגלל זה לא יכלו לנהוג כבוד זה בזה, ובגלל חוסר הכבוד הזה מתו.

עקב כך בימים אלה נוהגים בדיני אבלות, לא מסתפרים, לא קונים בגדים חדשים, לא מברכים 'שהחיינו' יש הרבה דינים. מצד שני זה זמן של בניין. זה ימים של טהרה ובניית הקומה הרוחנית של האדם. השיא של הבניין הוא השגת החירות, שאדם מגיע לחופש מוחלט מכל המיצרים. יש את המיצרים הגדולים שזה יציאת מצרים, ויש את המיצרים הקטנים, בדרך לחירות האמיתית ובשביל זה צריך לעבור ארבעים ותשעה שערים.

מאמר חודש אב - בין המיצרים

  • מעובד עפ"י שיחות של הר' יובל הכהן אשרוב

    שלשת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראים 'ימי בין המצרים' על שם הכתוב 'כל רדפיה השיגוה בין המצרים' ואמרו חכמים: אלו ימי הצרה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם 'קטב מרירי', שהוא מן ה'מזיקים', מצוי.

    צירוף שם ה' של חודש אב הוא ה'-ו'-י'-ה', והוא יוצא מן הפסוק "הסכת ושמע ישראל היום". אותיות שם ה' במקום ללכת בסדר הישר (י-ה-ו-ה) הולכות במחצית הראשונה של השם למפרע (ה'-ו') ובמחצית השניה ישר (י'-ה'), וזה רומז שהמחצית הראשונה של החודש היא קשה מאד ושולט בה הדין הקשה, ואילו במחצית השניה של החודש מרפה הדין ונכנסים הרחמים. ועל זה רמזו חז"ל באמרם ששלשה חדשים לקח עשו בחלקו והם טבת, תמוז וחצי אב. שלשה חדשים אלו מועדים לפורענות כי כח הדין שולט בהם.

    בי"ז תמוז נבקעו חומות ירושלים אחרי מצור ממושך ששמו הרומאים על העיר, ואז החלו הפרעות, הרצח, הביזה, השוד וההרס במשך שלשה שבועות עד שנחרב בית המקדש בט' באב וירושלים שממה ונחרשה במחרשות. אלו שני המיצרים (י"ז תמוז ותשעה באב), שביניהם קורים רב הפורענויות לעם ישראל.

מחצית השקל

מחצית השקל

 

בני ישראל נצטוו לתת כופר נפש בשעה שיפקדו אותם כמאמר ה' אל משה: "כל העובר העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'". ובכך זיכו את בני ישראל להיות שותפים בעבודת המשכן ובית המקדש ובכסף הזה השתמשו ליציקת כלי המשכן ולבדק הבית בבית המקדש.

לצערנו הרב עדיין בית המקדש אינו בנוי ואיננו יכולים לתרום ולקחת חלק בעבודתו. אך גם היום נוהגים לעשות "זכר למחצית השקל" ונוהגים בו אף לאחר חורבן הבית על מנת שלא תשתכח מצווה זו מישראל

 

מנהגי ערב יום הכיפורים ויום הכיפורים בחצרות חסידים

 ערב יום הכיפורים

נוהגים לעשות את ה'כפרות דווקא בערב יום הכיפורים (לפי האר"י, שהתרנגול הוא כנגד היסוד שהוא ביום התשיעי)

יש הנוהגים ללכת לקברי צדיקים, ובפרט לקבר 'בעל הסולם' (ר' יהודה לייב בן שמחה) שנפטר ביוה"כ, וכן מדליקים נר לכבודו בערב החג

נוהגים להרבות באכילה בערב יוה"כ (כלומר ביום שלפני יום כיפור) ובפרט מקפידים על שתי סעודות עיקריות  של 'המוציא' בשולחן ערוך מפה לבנה ובבגדי חג.  בבוקר הסעודה כוללת דגים (שגם הם כנגד היסוד)  וסעודה מפסקת, ונהגו לבצוע בסעודה זו על חלות עגולות.

על שולחן החג נוהגים להליק 6 נרות בערב יוה"כ כנגד מס' הקרואים העולם לתורה 

<<  1 2 3 4 [56 7  >>  

subiconsml