התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

חגים וזמנים

חודש כסלו – עפ"י ספר היצירה

 מפי הרב יובל הכהן אשרוב

ספר היצירה מייחס לכל חודש תכונות ועבודה רוחנית המיוחדות לו, והנלמדים ע"י מזל, אות, ואיבר מן הגוף הקשורים דווקא לחודש הזה. בפינה זו יובאו הדברים בקצרה עפ"י ספר הקבלה הראשון – ספר היצירה:

"המליך אות ס' בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה וקיבה בנפש זכר ונקבה"

(ספר יצירה, פרק ה').

האות של חודש כסלו היא האות ס'. המזל קשת. האיבר מן הגוף הוא הקיבה.

מובא בספר פרי לצדיק שהפרוש לכסלו הוא "מבטח ועוז "מלשון הפסוק: "אם שמתי זהב כסלי" כלומר כסלו ככיסוי, כמגן, כמבצר. הפסוק מתאר מצב של הגנה, ואכן גם האבן עזרא אומר "כסלו" = "כסה" מלשון משענת - יש על מי להשען.

בהלכות תפילת עמידה, ישנן הלכות השענות, לפיהן אסור להשען בתפילה אבל מותר להניח את הידיים לתמיכה. מה ההבדל? אומרת ההלכה, משענת זה שאם אתה מוריד את היד אתה נופל. בכל מצב אחר זה לא נקרא השענות. כלומר הישענות אמיתית זה השלך יהבך עם השם (ואו אז) והוא יכלכלך.

מידת הבטחון של האדם:

 

ההשענות היא מידת הבטחון, ומידה זו הינה קריטית ליציבותו הנפשית וחוסנו של כל אדם ויותר מזה, ידוע כי כל הצלחת הפעולה של האדם, תלויה במידת הבטחון שלו באותה הפעולה. לכן אדם שאיו לו משענת, עלול לאבד עשתונות מכל מעשה, מאורע או דיבור מינורי. "כל פצעון גורם לו לאבד את העשתונות ולדאוג, אולי זה גידול ..." אומר הרב אשרוב.

ואכן, אחד נשען על זה שיש לו תואר שני בפסיכולוגיה, אחר בוטח בקביעות או בוותק. מטבענו, אנו נשענים על שקרים בכל מהלך חיינו. על הכלכלה, על המדינה על הרפואה והמדע על התרבות וכו'.

חודש כסלו מלמדנו, שכל השענות על דבר זמני ולא נצחי זו בחירה גרועה ביותר. יהודי חייב אדם להגיע להבנה שהשם הוא מחייה המציאות, והכל זה רצון השם, בזמן שיתר המשענות הם בגדר "משענת קנה רצוץ".

בלשון הקודש השם נקרא "אדון". לא כביטוי למאסטר גבוה, אלא שורש א. ד. נ מלשון אדני המשכן. שהיו עשויים מנחושת ותמכו את העמודים. גם אדן החלון הוא תומך החלון.

האות סמך המייצגת את חודש כסלו - לשון סמיכה, הינה סגורה ועגולה, ומייצגת מבצר פנימי והגנה. במזמור "אשרי יושבי ביתך" מובאות כל האותיות עפ"י סדרן. האות נ' הקודמת לס', היא אות המייצגת "נפילה" ולכן לא מופיעה כלל במזמור, אך מרומזת באות ס' שלאחריה: "סומך השם לכל הנופלים". 

חודש סיון - עמודא דאמצעיתא

 

חודש סיון הינו השלישי לחודשי השנה, מהות החודש זה גילוי של קו אמצעי, (התורה הקדושה נקראת עמודא דאמצעיתא והינה גילוי) אחרי ניסן ואייר שהינם ימין ושמאל בא חודש האיזון (מזל תאומים) שמחבר בין שני ההפכים ליצור קו אמצעי. 
לכן התורה הקדושה שהינה "עמודא דאמצעיתא" (קו אמצע) נגלתה בפועל בחודש זה.

 

נתינת התורה מרמזת על יחוד שמים וארץ, יחוד רוחני עם הגשמי.
יחוד הקב"ה תורה וישראל, אחדות בתוך עם ישראל בינם לבין עצמם.
נתינת התורה הינה אירוע נצחי , שלא נפסק לעולם ,כל מי שמכין כלים בצורה נכונה יכול לשמוע את עשרת הדברות כל יום (בעש"ט על התורה).
להכין כלים פירושו להיות ג' קוין בכל תנועה הכל מחשבה ודיבור. 
להפך את הרצון לקבל (שמאל) לרצון להשפיע (ימין) בכל תחום בחיים.

 

בכל דור משפיע ה' יתברך תורה "חדשה" עבור הדור ע"י נשמה מיוחדת שנבחרה למשימה קדושה זו. בדורנו התברכנו בתורת הקדוש מהרי"ל אשל"ג (מחבר תורת הג' קוין שמפרשת את הזוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל וכמעט כל התורה כולה בשיטה זו).
כל העוסקים בה בקביעות מרגישים אור גדול שמאיר את כל הפינות החשוכות, תורה שמתאימה לכל אדם ושוה לכל נפש. 
חובה קדושה עלינו להתאמץ ולהפיץ בכל כוחותינו ומאודינו, להגיע לכל נשמה בכל אתר ואתר.

 

אשרי כל התומכים ועוזרים בגופם וממונם במשימה זו ויהי רצון שהשי"ת יוסיף לכם כהנה וכהנה בגשמי וברוחני ונזכה כולנו לגאולה שלימה בקרוב.

יובל אשרוב

חודש שבט בקבלה

חודש שבט בקבלה

 

 

מהות חודש שבט הוא שינוי, טרנספורמציה. הכח מתהפך באמצע החודש מכח נקבי לכח זכרי. צירוף שם הוי"ה של החודש הוא ה-י-ו-ה והוא יוצא מראשי התיבות של הפסוק "המר ימירנו והיה הוא", שגם הוא מדבר על שינוי והמרה.   תחילת החודש הפוכה – הא ויוד בסדר הפוך. י' ו-ו' הן אותיות של השפעה, ה' ו-ה' הן אותיות של קבלה. כשהמשפיע בא לפני הכלי אז ההארה היורדת היא ברחמים, אם החיסרון מתגלה קודם זה יוצר מצב של דינים בעולם.

"המר ימירנו והיה הוא", בפשט פסוק זה מדבר על הקרבת הקרבנות.  אם משהו בקרבנות לא מתאים אפשר לחליף את הקרבן.  בסוד- זה כל המהות של החודש, עניין התמורה, מתקיימת פה החלפה המביאה לתוצאה טובה יותר, התחדשות. "המר ימירנו" – רומז על תמורה כלשהי (שקורית בט"ו בשבט) ואז  "היה הוא". "הוא" – רומז לאור העליון. חציו הראשון של החודש בא בדין וצריך שינוי המתחיל מתוך שמחה. בחצי השני, אז נהיה אור גדול, הרבה שפע והרבה ברכה.

האות השולטת בחודש היא האות צ והחלק בגוף השייך לחודש הוא הקורקבן (Duodenum), שבא אחרי הקיבה (חודש טבת). בקורקבן האוכל מתחיל להיטחן זהו איבר השייך לבירורים של האכילה.  וגם ה – צ' קשורה לתכונת האכילה ובירורי האכילה המגיעים לשיאם בחודש בט"ו בשבט בברכות על הפירות.

השבט הקשור לחודש זה הוא שבט אשר, עליו כתוב "מאשר שמנה לחמו". חלק ארצו של שבט זה מבורך בהרבה זיתים המסמלים עושר, ולכן זהו חודש של עשירות ופוריות.

 

 

ט''ו בשבט

ט''ו בשבט

ראש השנה לאילן

אנו, הדרים בארץ, שגדלנו על ברכי השירים "ט"ו בשבט הגיע חג לאילנות", מקבלים בטבעיות את המושג חג האילנות, ומפאת הרגילות במושג זה לא תוהים יותר מדי על קנקנו.

למעשה המושג המדויק הוא ראש השנה לאילן, כמו שקראו לו חז"ל, ולזר המתבונן מן הצד יראה מושג זה תמוה, מה פירוש ראש השנה לאילן? מה טיבו של ראש שנה זה?

 

להלכה ההסבר הוא פשוט, כל הציוויים וההלכות הקשורות לפירות האילן חלים מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט. הפירות הגדלים באילן בשלש השנים הראשונות לנטיעתו נקראים פירות ערלה, (פירות אלו קשורים לשלשת הקליפות הטמאות שאין להן תיקון לכן אין אוכלים אותם בשלש השנים הראשונות) שלשת שנות הערלה מסתיימות בט"ו בשבט. לעניין מעשרות אותו דבר – מעשר שני שהיו אוכלים בירושלים בזמן ביהמ"ק זמנו מתחיל ומסתיים בט"ו בשבט. מעשר עני מפירות האילן, שהעניים מקבלים, זמנו כל שנה שלישית ושישית מט"ו בשבט עד ט"ו בשבט. וכן הלאה שנת שמיטה וכל הדברים הקשורים לפירות האילן.

על פי הסוד יש בראש השנה לאילן עמקות נוספת. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שכל כלי רוחני שלם מורכב משלשה חלקים הנקראים – ראש, תוך, סוף. הראש הוא החלק שממנו יוצאות כל ההשפעות לשאר החלקים

ט''ו בשבט - חצות הלילה של השנה

ט''ו בשבט - חצות הלילה של השנה

"ארבעה ראשי שנים הם" אומרת הגמרא "למלכים, למעשר בהמה, לשנים וראש השנה לאילן".  צריך להבין מה זה ראש השנה לאילן, ועוד קודם, מה זה ראש השנה בכלל. ידוע בחכמת הקבלה, שלכל כלי רוחני שלם יש שלושה חלקים

<<  1 2 [34 5 6 7  >>  

subiconsml