התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

חגים וזמנים

הלכות ומנהגים לחג השבועות

הלכות ומנהגים לחג השבועות

 

ערב חג השבועות

 תספורת: מצוה להסתפר בערב יום טוב כדי לא להכנס למועד כשהוא מנוול (שו"ע)

שטיחת עשבים: נוהגים לשטח עשבי בשמים ופרחים בביהכנ"ס ובבתים זכר למתן תורה, שהיו עשבים סביב הר סיני. וכן נוהגים להעמיד ענפי אילנות להזכיר שבעצרת נדונים על פרות האילן  ויתפללו עליהם.

יש להזהר לא לקטובף ענפי עץ פרי שהשחתתם היא איסור וכן מעצים שלא ברשות הבעלים. 

חלות עגולות: יש נוהגין לעשות לכבוד יום טוב חלות עגולות

תזכוות לחג: 

  • נרות נשמה ליזכור
  • לסדר שעון שבת
  • להשאיר אש דלוקה
  • לחם משנה

 

חג השבועות 

הדלקת נרות: יש להזהר להכין את הנרות מערב יום טוב כדי להמנע מאיסורים, וכן לא לחכך גפרור כדי להדליקו אלא ידליקו את הגפרור או הנר מאש שדלוקה מערב חג.  את הגפרור הבוער יש להניח בזהירות אחר ההדלקה על צלחת כדי שיכבה מאליו. 

חג הפורים

חג הפורים

ההארה של פורים זו הארה של גמר התיקון, האר"י ז"ל כותב שזו הארה שאין בה תפיסה.  הארה שלא מתגלה בימים רגילים, גם לא בשבתות וחגים, זו הארה של לעתיד לבוא.   יש  מעלה עצומה ליום הזה עד שכתוב שיום הכפורים נקרא כ-פורים, רק לרמז לנו איזו הארה גבוהה יש ביום הזה.   חז"ל אמרו שעתידין כל המועדות להתבטל חוץ מפורים (ויש אומרים חנוכה).   מוסבר בספרים הקדושים שלא ממש יתבטלו אלא הזיו שלהם יתבטל, לא יהיה ניכר בכלל, אבל החג עצמו לא. לעומת זאת על ההארה של פורים נאמר שתשאר לתמיד, היא כל כך גדולה ועצומה שזה לעולם לא יתבטל.   וההארה הזאת מזומנת לכל אחד מישראל שעושה את הפעולות הנכונות כדי להתחבר אליה בפורים, שהן: מקרא מגילה, סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים.  
 
מקרא מגילה  
כבר הזכרנו זאת פעמים רבות שכל ספרי הקודש לא באים רק לתאר לנו מאורעות היסטוריים אלא הם טומנים בחובם סודות עליונים, סודות היקום, סודות האדם וכן התווית דרך להתפתחות הרוחנית שלנו.   
כל השמות והדמויות שמופיעות במגילה מייצגות כוחות הפועלים באדם ובעולם.  מבררים מהי העבודה הפנימית שצריך לעשות על מנת להתפתח, ולעלות מן החושך והיסורים לדרגה יותר גבוהה. 
אנו נבחן חלק מהדמויות העיקריות במגילה לאור ההבנה הזאת. 

חג הפסח

חג הפסח

 

כל הסיפור של יציאת בני ישראל ממצרים הוא למעשה תאור של מסע רוחני.  מסע שעובר כל אדם שמתחיל לצאת מהחושך שבו הנשמה שלו נמצאת, לצאת מהקליפות.  ממצב בו הוא לא רואה את השם יתברך, לא מכיר בו, עד למצב שבו הגואל מחזיר אותו בתשובה ואומר לו: 'תתעורר אפילו שאתה פה בתוך החושך, תתעורר, זה התקווה שלך'.

וכל הניסיונות של האדם, הנמצא בתוך מצרים, לשמוע בקול הדעת דקדושה הם גם חלק מהתיאור הזה. 

הסיפור של יציאת מצרים זה סיפור של כל אחד מאיתנו, איך כל אחד יכול לצאת מהקליפה, מהחושך, חשכת הגוף. הגוף מושך את הנשמה למטה לתוך החומר, משעבד את הדעת דקדושה, וגורם לאדם שמשתמש עם שכל של אדם למעשה בהמה. צריך לדעת איך להוציא את השכל הזה מתוך הקליפות, שיהיה שכל של קדושה,  שלא ינגסו ממנו החיצוניים והקליפות.

חודש אדר בקבלה

חודש אדר בקבלה

חודש אדר וניסן הם חודשים של גאולה, חדשים מאד חשובים וחזקים.  יש כל מיני גאולות,  באופן כללי יש גאולה שהיא גלויה ויש גאולה שהיא נסתרת, יש נסים שהם נסים גלויים ויש נסים נסתרים. הגאולה של מצריים, שזה בניסן,  היתה גאולה גלויה, נסים גלויים, והגאולה של אדר בשושן הבירה, היתה גאולה נסתרת. כל הסיפור של מרדכי ואסתר נראה כמו סיפור טבעי, לא מוזכר שם שם ה' אין שם נסים בגלוי, לא כתוב שה' שידד את מערכות הטבע כמו במצריים. מדוע?  כי יש בזה משהו יותר גבוה מהנס הגלוי.  כולם מתפעלים ומתרשמים מנסים גלויים, אבל להגיע להכרה בנס הנסתר, לראות שהקב"ה פועל כל הזמן, לראות את נפלאות כל יכלתו בכל מוליקולה ואטום, בכל מערכת בגוף האדם ובטבע, זו דרגה גבוהה יותר, בשבילה צריך יתר התבוננות, ישרות וחקירה.  

חודש טבת בקבלה

חודש טבת בקבלה

 מעובד משיעור של הרב יובל הכהן אשרוב

חודש טבת הוא אחד משלושה חודשים קשים ביהדות. תמוז, אב וטבת. אלה חודשי עשו, חודשי דין. אמנם, יש כוחות שליליים בחודש טבת, של רוגז ודחק, אך למעשה, כל דבר שהוא חשוך אם עושים בו תיקון, אפשר להוציא ממנו מעלה שבזמן אחר אי אפשר היה להוציא. כשיש דין (להבדיל משאין) ניתן להופכו לרחמים. חודש טבת הוא חודש של עבודת תיקון הדין, אפשר ממש לעשות בו מהפך לטובה.

טבת – טובות, רק חסרה ו' משמו של הקב"ה. חלק ממטרת הלימוד הוא להבין מה מהלך הדברים באופן טבעי, ומה אפשר לעשות כדי להפוך זאת לטובה, למעלה.

היהדות היא דת אקטיבית, שמנסה ליצור חיים של קדושה וטהרה – להזמין דברים טובים לתוך חיינו כי זה רצון הבורא. בחודש טבת יש עבודה רבה בנושא שדוחה קדושא זו, כמבואר להלן, מידת הכעס.

 

 

<<  1 [23 4 5 6  >>  

subiconsml