התחברות  \/ 
x
הרשמה
x

מאמר חודש אב - בין המיצרים

מעובד עפ"י שיחות של הר' יובל הכהן אשרוב

שלשת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקראים 'ימי בין המצרים' על שם הכתוב 'כל רדפיה השיגוה בין המצרים' ואמרו חכמים: אלו ימי הצרה שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם 'קטב מרירי', שהוא מן ה'מזיקים', מצוי.

צירוף שם ה' של חודש אב הוא ה'-ו'-י'-ה', והוא יוצא מן הפסוק "הסכת ושמע ישראל היום". אותיות שם ה' במקום ללכת בסדר הישר (י-ה-ו-ה) הולכות במחצית הראשונה של השם למפרע (ה'-ו') ובמחצית השניה ישר (י'-ה'), וזה רומזשהמחצית הראשונה של החודש היא קשה מאד ושולט בה הדין הקשהואילו במחצית השניה של החודש מרפה הדין ונכנסים הרחמים. ועל זה רמזו חז"ל באמרם ששלשה חדשים לקח עשו בחלקו והם טבת, תמוז וחצי אב. שלשה חדשים אלו מועדים לפורענות כי כח הדין שולט בהם.

בי"ז תמוז נבקעו חומות ירושלים אחרי מצור ממושך ששמו הרומאים על העיר, ואז החלו הפרעות, הרצח, הביזה, השוד וההרס במשך שלשה שבועות עד שנחרב בית המקדש בט' באב וירושלים שממה ונחרשה במחרשות. אלו שני המיצרים (י"ז תמוז ותשעה באב), שביניהם קורים רב הפורענויות לעם ישראל.

קמצא ובר קמצא

חכמים מספרים את הסיפור על 'קמצא ובר קמצא' כמה שהיווה את ה'מכה בפטיש' והגורם הישיר לחרבן בית המקדש. ברור שסיפור פרטי אחד של רצון לקבל לעצמו בלבד לא חרץ גורל של עם שלםאלא ההשגחה זימנה לנו לראות על שום מה חרב בית המקדשאותה סיבה היא לא סיבה פרטית אלא מייצגת מצב של עם שלם שבעבורו נענש ועל כן אומרת הגמרא 'לא נחרב בית המקדש אלא בעבור שנאת חינם ולא ייבנה אלא בעבור אהבת חינם'.

אחד מעשירי ירושלים ערך סעודת חתונה לבנו, אליה הוזמנו כל חכמי ירושלים וכל אוהביו ומוקיריו של אותו עשיר. בין המוזמנים ציווה העשיר למשרתו לקרוא לחברו קמצא. המשרת, שלא שמע טוב את דברי העשיר, הלך והזמין את בר- קמצא. אותו בר- קמצא היה בן ריבו של העשיר מכבר הימים. בר- קמצא התפלא לקבל את ההזמנה אך חשב לפי תומו שעתה, בעת שמחתו של בנו, מצא העשיר לנכון להתפייס עימו, ואם כך, חשב, לא אעכב אני, אשכח את כל העבר ואלך לשמוח בשמחתו.

דא עקא, כשהגיע בר – קמצא לסעודה התבררה הטעות הנוראה. העשיר, שהשגיח בו יושב בין שאר המסובים, צעק עליו בקולי קולות לעיני כולם, שמה לו לשבת ולסעוד בין המוזמנים כשהוא שונאו. בר - קמצא שבוייש לעיני כולם החוויר אך ביקש מהעשיר בקול שקט 'אנא, טעות קרתה פה, משרתך הזמין אותי וחשבתי שלהתפייס התכוונת ולכן באתי, הנח לי לגמור את הסעודה ואשלם לך על כל מה שאוכל ובלבד שלא תביישני לפני כולם'. אך העשיר סרב ודרש במפגיע מבר- קמצא לצאת מיד מן האולם. 'הנח לי ואשלם מחצית מכל הסעודה' ביקש בר - קמצא, אך העשיר סרב גם לזאת, 'הנח לי ואשלם את כל הסעודה' התחנן בר - קמצא המבוייש אך העשיר לא רק שלא נאות לשמוע אלא תפס את בר- קמצא בשתי ידיו הרימו ממקום מושבו והוציאו בחרפה מן האולם.

'כך', חשב בר - קמצא, 'לא רק שביישני זה לפני כולם אלא שגם אף אחד מן החכמים המסובים בסעודה לא חס על כבודי ומחה בידי העשיר, אם כך אתנקם בכולם'. הלך בר - קמצא לקיסר רומי והעליל על היהודים שמורדים בו. 'ואיך אדע כי נכונים דבריך?' שאל הקיסר. 'שלח להם קרבן להקריב בבית המקדש וראה שאין הם מקריבים אותו'. עשה כן הקיסר ושלח עגל משולש. בר - קמצא, שחיכה לשלוחי המלך עם העגל פגש אותם בדרך ועשה בו מום דק בניב השפתיים, מקום שלנו הוא מום ולהם אינו מום. כשקיבלו הכהנים את המשלחת הכבודה בדקו את העגל ומצאו בו את המום ולא יכלו להקריבו משום שאין בעל מום קרב על המזבח.

קיבל הקיסר את לשון הרע ושלח גייס כבד לכבוש את ירושלים, להחריב את בית המקדש ולבזוז ולהרוג תושביה.

השרש לחרבן

'בעל הסולם' מסביר לנו שכשהאדם מצומצם רק בעצמו, רק ברצון לקבל לעצמו בלבדהוא רואה את עצמו בלבד או בעיקרושוחר טובתו בלבד - ממקום כזה צומח החרבןכי ברגע שהרצון לקבל לעצמי מתנגש ברצון לקבל לעצמו של הזולת אז אחד חותר להזיז את השני, לרמוס אותו, לעשות הכל כדי שהשני לא יפריע לו להשיג מה שהוא רוצה. וזה מה שקרה בימי חרבן הבית, אדם היה מוכן לבייש את חברו בציבור על מה בכך, ואילו השני היה מוכן לגרום להרס וגלות של עם שלם כי הושפל בציבור.

וכשכבר צר האויב על חומות ירושלים, האגואיסטיות הגיעה עד כדי כך שיהודים רצחו אחד את השני באותו זמן ממש שמבחוץ מקיף אותם האויב. ואם לא די בכך שרפו את כל מחסני התבואה והועידו את הכלל לרעב...

יש אחד בכתובים שנקרא צר, 'איש צרואויב המן הרע הזה'. אותו המן הגיע לקיצוניות כזאת של צרות הנפש ורצון לקבל לעצמו בלבד שרצה להשמיד עם שלם, גברים, נשים וטף בעשרים ושבע מדינות, ביום אחד, רק משום שאחד מזרעם לא השתחווה לו.

מה זה איש צראדם צר זה אדם שמתעסק רק בעניינים שלו וכל מה שמעניין אותו זה העולם שלוההתעסקות שלו עם אנשים אחרים נובעת רק מהקשר שלהם לעולם שלו. כלומר, הוא יכול להתעניין בעולם שלם אבל כל העניין שלו זה איך הם משרתים אותו , אנשים שאין להם שום קשר לעולמו ואין לו שום אינטרס לעזור להם - הוא לא מתעסק איתם.

וזה ההיפך מתכונת הבורא, הבורא הוא משפיע, רק משפיע, הוא רחב, לא צר, אין לו סוףכמה שאדם יותר משפיע הוא יותר מתרחב וכמה שהוא יותר מקבל לעצמו הוא יותר מצטמצםעד שהוא כל כך מצומצם שאין מקום לבורא לשכון בו, וממילא נחרב המקדש ושכינתא יוצאת לגלות.

כתוב 'ועשו לי מקדש ושכנתיבתוכם'. לא כתוב ושכנתי בתוכו, בתוך המקדש, אלא בתוכם. בליבות בני האדם שם נמצא המקדש וקודש הקדשים. ואם אדם מסלק שכינה מתוכו, מחריב את בית המקדש שבתוכו - אין מקום לקב"ה לשכון אור, וממילא כבר אין צורך גם בבית המקדש החיצוני.

לשון הרע של המרגלים

האות השולטת בחודש זה היא האותט'הקשורה לתכונת השמיעה. שרש הקלקול שבחודש זה קשור לשמיעה לא טובה. רצה הקב"ה להוריש לעמו את ארץ ישראל, ארץ שהיא זבת חלב ודבש, שבה תשרה שכינה. ישראל, כשכבר הגיעו לשערי הארץ, אמרו 'נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ'. אמר הקב"ה אם כבר באו בספק אחרי שאמרתי שטובה הארץ בשבילם, ישלחו אנשים גיבורים, נשיאי העדה למען יאמינו להם.

הלכו המרגלים לתור את הארץ והוציאו את דיבת הארץ רעה: 'הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדותושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם' (במדבר יד).

שמעו ישראל את לשון הרע של המרגלים וקבלוהו: 'ותשא כל העדה ויתנו את קולםויבכו העם בלילהההואוילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה המביא אתנו אל הארץ הזאת להפל בחרב נשינווטפנו יהיו לבדהלוא טוב לנו שוב מצרימהויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה".

במקום שיתחזקו באמונה, יזכרו את כל הנסים שנעשו להם במצריים – את עשר המכות, את קריעת ים סוף וכל הנסים שנעשו להם על הים, את המן שירד להם במדבר במשך ארבעים שנה, ובאר המים (בארה של מרים), שהיתה מתלווה אליהם באשר ילכו, ומכאן יאמינו שהקב"ה שעשה להם את הנסים הללו גם נאמן לקיים את הבטחתו, שטובה הארץ מאדם ולהם היא מיועדת. במקום זה נפלו מן האמונה ונאחזו בכח הנחש, הוא כח השטן, שעיקר כלי זינו הוא לשון הרע.

מכיוון שנאחזו בכח השטן נמשכה אחיזה זו לכל הדורות הבאים אחריהם והבכיה של אותו לילה, ליל תשעה באב, נהפכה שרש לבכיה לדורות. לכן במשך ההיסטוריה פורענויות רבות ורעות באו לעם ישראל בזמן הזה. חרבן בית ראשון ושני, גרוש ספרד, גרוש היהודים מאנגליה, מלחמת העולם, תחילת משלוחי הרכבות ועוד.

בתשעה באב נולד משיח

התיקון יהיה בכי געגועים לבניין בית המקדש ולגאולה השלמה. את מה שביזיתם - עכשיו תבקשו. וכך תבנו כלים נכונים להארה שרצה הקב"ה לתת לכם בארץ הקודש וסרבתם לקבל.

וזה מבאר לנו את מה שאומרים חז"ל שבתשעה באב עתיד להיוולד המשיח. שלכאורה תמוה, דווקא ביום הקשה והירוד ביותר בשנה, יום שכולו שייך לסטרא אחרא, כולו פורענות, יום שנקבע בו בכי לדורות, דווקא ממנו צריכה לבוא הארה כזאת גדולה כהארת משיח?!

סודות עמוקים טמונים פה. משיח זה גימטריא נחש, שני הפכים, ובכל זאת גימטריא שווה. גימטריא שווה רומזת על משהו משותף בין שני המושגים. המשותף הוא התכלית השווה של שניהםהתכלית האמיתית של החרבן היא להביא לבניין יותר מתוקןכי החרבן, כל חרבן, יוצר געגוע למצב המתוקן. וגם כאן, עצם החרבן אם הוא מביא תקווה והשתוקקות לגאולה ולתיקון הוא כבר הופך הגורם לתחילת הגאולה.

נחש ומשיח

הנחש הוא מקום החושך הגדול ביותר, זה הבחינה ד' של הבחינה ד' הנמצאת, עד ימי משיח, בידי הס"א. מי יתקן מקום זה? רק משיח צדקינו. גילוי משיח זה גילוי של אור יחידה, אור זה יאיר את המקומות הכי חשוכים ויגיע עד הבחינה ד' של הבחינה ד', שיש עליה היום מסך ואינה יכולה לקבל שום הארה. ולא זאת בלבד אלא דווקא משום שמקום זה לא יכול לקבל שום הארה יש בו את החיסרון הגדול ביותר, והוא הרצון לקבל הגדול ביותר, המושך הארה כזאת גדולה עד לבחינת הארת יחידה המתגלה רק בימי משיח.

ואנו רואים שמשיח ונחש כרוכים ביחד לאורך כל הדרך, כי משיח מהיכן צומח? מזרע בית דוד. ודוד העיד על עצמו 'בחטא יחמתני אמי'. כשהיה אביו עם אמו חשב שהוא עם שפחתו, ומשום החושך לא ראה שהתחלפו ביניהן, נמצא שהיה דוד 'בן תמורה'. היינו מצפים שהשרש למשיח יצא בטהרה ובקדושה הגדולה ביותר, והנה דווקא לא כך קרה.

גם 'אמא של מלכות', הלא היא רות המואביה, סבתו של דוד, לא היה מוצאה מעם ישראל בכלל אלא היתה גרה. ולא סתם גרה אלא גרה מואביה, והלא מואב, שרשו בגילוי עריות.

ולמעלה בקודש באה שושלת בית דוד מיהודה ותמר שגם שם לכאורה היתה יד הנחש.

כי היכן שיכול להיות התיקון הכי גדול, שמה יש את הנחש. לכן גם בחיים שלנו, היכן שיש את החסרונות, את הנפילות הכי גדולות, קלקולים מגלגול זה או מגלגולים אחריםאלו המקומות שבהם אנחנו צריכים לשים את עיקר העבודה והיגיעה שלנואבל משם גם תהיה עיקר הגדילה והצמיחה שלנו,צמיחה לאין שיעור יותר גדולה מכל מקום אחר בו נעבוד. המרגלים קלקלו – גרמו לישראל למאוס בארץ הקודש בה הבטיח הקב"ה שישרה את שכינתו. התיקון יהיה הבכי הנהי והכיסופים לבניין ארץ הקודש, לבניין השלם של ירושלים והשראת שכינה בה. כיסופים וגעגועים אלו שנובעים מן החרבן – הם יצמיחו לנו את המשיחמהיום הנמוך ביותר בשנה יכולה לצמוח לנו התשועה הגדולה ביותר אם אנחנו מכוונים דעתינו לתקן כראוי.

אהבת חינם

מעבר לכיסופים לבניין ביהמ"ק ולביאת משיח, שהם הכלים להמשכת הארה זאת, מעבר לזה, אמרו לנו חז"ל שיש תיקון חשוב מאד ועיקרי שצריך להתקיים כתנאי לכל זה, והוא - אהבת חנם. 'לא נחרב ביהמ"ק אלא בעבור שנאת חנם ולא יבנה אלא בעבור אהבת חנם'.

אהבת חנם זה אומר שאתה אוהב את הזולת גם אם לא ממש מגיע לו, גם אם הוא בעצם מרגיז אותך, גם אם אין לך סיבה כל-כך טובה לאהוב אות,ו אתה בכל זאת רוצה טוב בשבילו, משפיע לו, מלמד עליו כף זכות וממלא את הצרכים והחסרונות שלו.

כשאדם מתנהג ככה, משמיים גם מתנהגים אליו ככה. הוא מושך אליו הארה של חסד ורחמים כמו שהוא מלא חסד ורחמים אל הזולת, ואם עם שלם מתנהג כך זה כבר התיקון להכל, לעם כזה יש את הכלים לקבל את אור הגאולה, אור היחידה של המשיח.

הדברים האלה פשוטים ולא צריך בכלל להסביר אותם, לכולם ברור שחברה שכולם מתנהגים בה באהבה, תמיכה ופירגון אחד לשני זה בחינת ימי משיח וגאולה. כולם מצפים ורוצים ומייחלים שדבר כזה יקרה אבל אף אחד לא עושה. העניין הוא לעשות, לא לצפות שאחרים יעשו, והאחרים יצפו שאחרים יעשו וכלום לא יצא מזה. אם כל אחד ייקח על עצמו משהו באהבת חינם כל החברה, כל המציאות יכולים להשתנות.

למשל, לא לשמוע ולהגיד לשון הרע, זה התיקון של חודש אב בכלל ותשעה באב בפרט. זה תיקון באהבת חנם, כמו שלא היינו רוצים שידברו או יקבלו לשון הרע בגנותינו, כך לא נעשה זאת לחברינו והסובבים אותנו.   

  • שתף:

תגובות (2)

  • ציונה - אני. חן

    03 אוגוסט 2016 בשעה 10:13 |
    מלא חכמה עמוקה.. והיגיון.... מעודד ומחזק.
    מרגיש נכון ואמת מכל בחינה.
    אמן ואמן

    השב

  • דקלה

    10 אוגוסט 2016 בשעה 11:21 |
    ברצוני להודות על המתכון היומי
    שווה ומושקע והכי חשוב בריא.
    תודה על הטרחה.

    השב

נשמח לראות את תגובתכם
שאלות,בקשות או בעיות יש לשלוח דרך טופס צור קשר באתר

התחבר לאתר על מנת להשאיר תגובות

subiconsml